מיכל
מה משך אותך בפרוייקט? מה היית רוצה להפיק ממנו?
כל פרוייקט שמתעסק בנשים, מתוך הסתכלות על הייחודיות והכוחות שבנו, מושך אותי.
למרות שאני שונאת חשיפה ומתרחקת ממנה, יש משהו בפרוייקט הזה, בראשוניות ובעדינות שבו שמושך אותי ולא מאיים. אני קוראת על נשים שאומרות אם את רוצה בן זוג – חפשי אותו, הצהירי לעולם שאת רוצה, אל תתביישי. אז הנה. הצהרתי.
מוטו לחיים.
"Chin up princess, or the crown slips"
לא חושבת שצריך להוסיף מעבר לזה... יש חיים שם בחוץ וצריך להמשיך לחיות אותם. בכל גיל וגם אם ממש כואב לנו בלב.
ספרי על המתנות שיש בך.
"I am me, that is my power"
אני לא שיגרתית. יש בי חוזק, רצינות ועומק ויחד איתן גם רוח של נהנתנות וילדותיות. אני אוהבת לחיות ומתעקשת לחיות חיים מלאים ומגוונים ולחלום חלומות, גם אם הם נראים לאחרים דביליים או לא ישימים. יש משהו ברוח הזו שלי שמהווה השראה לאחרים - לעבוד קשה ולאהוב את עצמם.
אני מרגישה שאני היום גירסה הכי טובה ומאושרת של עצמי. אני אוהבת להיות איתי, מתכננת קדימה כאילו אין לי שום מגבלות ופשוט ממצה כל רגע. להפתעתי זה מוקרן החוצה וככה אחרים תופסים אותי.
על מה בחייך את אסירת תודה?
יש לי טקס קטן שאני עושה כל בוקר, משהו שהוא בשבילי ומקרב אותי לעצמי. אני מבקשת סליחה, סולחת ומזכירה לי ולמי שזה לא יהיה שם בחוץ - את הדברים שאני רוצה לזמן לעצמי - אהבה, שייכות, יצירה, שפע וכו'. כשאני אומרת את המילים יש לא מעט פעמים שאני מרגישה שאני כבר שם. שיש לי את מה שאני מבקשת, גם אם זה לא בתצורה שאותה הייתי רוצה כאן ועכשיו. אני בריאה, יש לי גוף חזק, חטוב וגמיש ונפש חסינה, יש לי 4 ילדים נפלאים, אני עצמאית, סקרנית ולגמרי מאמינה אמונה עיוורת שכל מה שאני רוצה להכניס לחיים שלי - יגיע, יש לי יכולת להתפרנס ואני מפרנסת טובה, אני עושה הרבה בשביל להגשים את עצמי ואת החלומות שלי, יש לי מקום עבודה קבוע ויציב, בית משלי, רישיון נהיגה וחוכמה. זה לא מעט דברים שאולי לאחרים אין ולי יש ואני מודה עליהם, כל יום, כל רגע.
אירוע משמעותי בחייך.
היו המון כאלו - כל אחד עם המשמעות שלו. כרגע ( וזה יכול להשתנות בעוד רגע) הכי משמעותי לי הוא הרגע שבו החלטתי ללכת עם מה שהרגשתי שהוא הייעוד שלי - לחזור לספסל הלימודים בגיל 42, ללמוד שוב את אותה תכנית שלמדתי לפני 17 שנה ולהיות פסיכולוגית רשומה במשרד הבריאות ומטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת. כשסיימתי את הלימודים לתואר שני בארה"ב וחזרתי לארץ, הייתי טרודה מידי ולא מספיק מבושלת ובטוחה כדי לטפל באנשים. הלכתי לכיוונים אחרים (שעניינו אותי ואפשרו לי להתפרנס ולגדל ילדים) אבל בתוכי הרגשתי חסרה. קרו כמה אירועים משמעותיים ב10 השנים האחרונות שבסופם הבשלתי להבנה שאני לא מוותרת על מה שבוער לי מבפנים ואני משלימה את תהליך ההסמכה והלמידה כדי שאוכל לטפל. אני עושה את זה כבר שנתיים ואני יודעת, הגעתי הביתה.
בת 45
פסיכולוגית. אמא ל 4, נשואה בעבר, עובדת בת"א וגרה באשקלון. מציינת את זה כי השילוב הזה הוא מי שאני. מאוהבת בת"א אבל חיה בינתיים (עם דגש על הבינתיים) באשקלון כי פה הילדים והסדרי המשמורת.
האהבה והזוגיות שאת רוצה לצור בחייך.
למרות שצברתי הרבה קילומטראז' בזוגיות, נישואין ארוכים ומערכות יחסים שבאו אח"כ, אני עדיין נאיבית ורומנטית כמו נערה בת 16. לפעמים זה מפחיד אותי כי זה שם אותי במקום רגיש ומלא ציפיות ואולי לפעמים גם גורם לי לבחור לא נכון. ועדיין, אני לא מוכנה לוותר על אהבה ותשוקה בחיי.
האיש שאני מבקשת לזמן לחיים שלי הוא איש שליבו יהיה לי לבית. איש יפה, מבחוץ ומבפנים. סקרן ויצירתי, עם נשמה פתוחה, רחבה, אוהבת, מחבקת, מכילה ונדיבה. האיש שלי ייצרי ומלא תשוקה, לגעת, לדעת, לגלות, לטעום, לבקר. יודע לאזן בין החופש שלו לבין הזוגיות שלנו ומקדש את הביחד שלנו כי הוא רוצה בו.
האיש שלי מתייחס בכבוד לילדיי וחברי, מכבד את עיסוקיי ונותן לי את המרחב שלו אני זקוקה. האיש שלי נותן לי להרגיש האישה הכי יפה, סקסית ומדהימה שיש. האיש שלי יודע לאהוב.
הקשר שאני מזמינה לחיים שלי הוא קשר חזק ואמיץ. קשר שבו נהיה גלויים וישירים, פתוחים, נוגעים, מביעים ורגשיים. יש בו ביטחון הדדי,אנחנו מתכננים רחוק ורואים כל הזמן קדימה, רוצים בקשר במידה שווה ושומרים עליו כי טוב לנו בו. אנחנו מטיילים יחד, בארץ ובעולם, מבלים הרבה, במסעדות, בקולנוע, בתערוכות והופעות, נפגשים הרבה עם חברים ומארחים. אנחנו חולקים רגעי כאב ושמחה, אנחנו חברים טובים ונאמנים האחד לשנייה, אנחנו צוחקים ומשתעשעים, יוצרים דברים ביחד ורוקמים חלומות, יודעים להכיל ולווסת האחד את השנייה, ביננו שורה אהבה ותשוקה גדולה, אנחנו טובים יותר לאחרים בזכות הקשר שלנו.
